דילוג לתוכן

הכשרות בניהול סיכונים והבטחת איכות ברפואה

מה הם העקרונות של הכשרה אפקטיבית בניהול סיכונים ברפואה, בטיחות הטיפול והבטחת איכות?  

יצירת שינוי תפיסתי והתנהגותי בשטח:
הכשרות אפקטיביות הן אלו שאינן מסתפקות בהעברת ידע בלבד, אלא מביאות לשינוי מחשבתי, תרבותי ותפיסתי של המשתתפים בהכשרות. שינוי כזה, בתוספת מתן כלים מעשיים וממקודים, הם היוצרים שינוי התנהגותי בשטח, אשר מביא לשינוי בתוצאות העשייה המקצועית.

מסר מעשי וברור:
בכל הנוגע להכשרות של צוותי רפואה, סיעוד ופארא רפואה, העיקר אינו בכמות ההכשרות, אלא בבניה נכונה של כל הכשרה. כל הכשרה אפקטיבית כוללת מסר (Take Home Message) מעשי וברור- המחובר לנעשה בשטח ולנעשה מתחת לפני השטח.

הגברת המוטיבציה והנמכת הספקות והציניות:
הכשרה אפקטיבית מועברת באופן המגביר מוטיבציה ושיתופי פעולה לאורך זמן, ומנמיכה את הציניות והספקנות בקרב המשתתפים בה.

מערך מודולרי של הכשרות:
הכשרה אפקטיבית מותנית בבניה נכונה של מערך הכשרות – המורכב מיחידות מודולאריות, המבוססות על מטרות ברורות וכלים מעשיים. מערך הכשרות ראוי מבוסס על תיאום אורכי ועל תיאום רוחבי בין ההכשרות.

  • תיאום אורכי – תיאום וקשר ברור בין ההכשרות אותן מקבל איש הצוות לאורך ההתפתחות המקצועית שלו.
  • תיאום רוחבי – תיאום חוצה ארגון, תיאום בין ההכשרות השונות, לבין לומדות, לנהלים, לחומרים המחולקים למטופלים, לאתר האינטרנט של המוסד ועוד.
  • בניה של תרבות ארגונית – התיאום האורכי והתיאום הרוחבי של ההכשרות המודולריות חיוני לצורך בניה של תרבות ארגונית המבוססת על שיתופי פעולה, עבודת צוות, תפיסת תפקיד ברורה ואמון.

הכשרות המבוססות על אירועים חריגים אמיתיים וניסיון מוכח:
יתרון עצום טמון בהכשרות המבוססות על אירועים רפואיים חריגים שאירעו במוסדות רפואיים שונים בישראל, בשנים האחרונות, ועל ניתוח אירועים חריגים אלו במבט פנורמי: כיצד ומדוע קרו, מה היתה תרומתו של כל בעל תפקיד לקרות האירוע החריג, כיצד היה ניתן למנוע אותם, כיצד היה ניתן למזער נזקים לאחר שהתרחשותם של האירועים החריגים, מה היו ההתפתחויות בעקבות האירועים החריגים – במישור הטיפולי, המשפטי, הכלכלי, התקשורתי ועוד.

ההכשרות אותן מעבירה עו"ד אלונה סיגלר-הרכבי הן זיקוק של תובנות מעשיות,  משנים רבות של ניסיון אישי, היכרות עם השטח ועשיה מגוונת, במגוון ההיבטים, הנוגעים למניעה של אירועים חריגים ברפואה ולטיפול באירועים חריגים ברפואה.

התאמה לקהל היעד:
אפקטיביות ההכשרות תלויה ביכולת להתאים את ההכשרות ואת הדוגמאות הכלולות בהן לקהל היעד: לדיסציפלינה, לוותק ולניסיון של המשתתפים.

שילוב נכון בין הדיסציפלינארי למולטי-דיסציפלינארי:
לצורך השגת השפעה מעמיקה של ההכשרות על הנעשה בשטח והתוצאות, מומלץ לשלב הדרכות דיסציפלינאריות, בהתאם לתחומי מומחיות, כגון: מיילדות, כירורגיה, אונקולוגיה, צוותי אדמיניסטרטיביים, אחיות כלליות, עם הדרכות מולטי – דיסציפלינאריות, בסוגיות מדיקו-לגאליות רוחביות כגון: שימוש נכון בנהלים והקטנת הפערים בין הנהלים למציאות; שימוש מושכל ברשומה רפואית; הסכמה וסירוב מדעת למתחילים/מתקדמים/מקרם חריגים, עשה ואל תעשה בעקבות אירוע חריג ועוד.

מטרות על משותפות:
מאפיין נוסף של הכשרות אפקטיביות הן מטרות העל, כלומר מטרות משותפות לכל ההכשרות ולכל קהלי היעד, שהן בנוסף למטרות הספציפיות הייחודיות לכל הכשרה ולכל קהל יעד. דוגמאות למטרות על המשותפות לכל ההכשרות: חיזוק תרבות ארגונית של ארגון לומד; הגברת הלמידה המערכתית; שיפור עבודת הצוות; הטמעת השירותיות; עידוד החשיבה והעשייה פרואקטיבית ועוד.   


דוגמאות להכשרות עבור צוותים מטפלים, מנהלים ומנהלי סיכונים ברפואה

  • מגוון נושאים: מדובר בדוגמאות בלבד, כל הכשרה מותאמת למטרות ולצרכים הספציפיים של כל קהל יעד.
  • מגוון מסגרות זמן: כל נושא ניתן להעביר במסגרות זמן שונות, ובפורמטים שונים, לצורך התאמה למספר המשתתפים, תפקידם, ניסיונם וכו'.
  • מגוון פורמטים: הרצאות, סדנאות, ימי עיון, כנסים, הרצאות אורח, מפגשי רב שיח דיסציפלינריים או מולטי דיסציפלינאריים ועוד.
  • מגוון אוכלוסיות יעד: צוותים מטפלים רפואיים, סיעודיים ופארא רפואיים; מנהלים בדרגות ביניים ובדרג בכיר; מנהלי סיכונים, הבטחת איכות ובטיחות הטיפול; צוותים אדמיניסטרטיביים,  אוכלוסייה מדיסציפלינות ספציפיות או מולטי-דיסציפלינאריות ועוד.

מערך הכשרות מודולרי

דוגמאות להכשרות לכל הדרגות:

  • ניהול סיכונים: כלים שימושיים בשגרה ובשעת משבר
  • חזון וערכים חיוניים ברפואה/בסיעוד – בהשראת עולם המשפט
  • התמודדות עם אירועים חריגים בטווח המידי: עשה ואל תעשה
  • מנהיגות – מקדמת את איכות ובטיחות הטיפול
  • אחריות משמרת/תורן-כונן – גבולות האחריות
  • נהלים: על הנייר ובשטח, מצא את ההבדלים
  • חווית המטופל והמטפל – שני צדדים לאותו מטבע
  • הסכמה וסירוב מדעת  (בסיס/ למתקדמים/ בשגרה ובמצבי דחק/ במטופלים מיוחדים – קטינים, חסויים, מטופלים דחויים וכו') 
  • רשומה: כל המרבה הרי זה משובח? כל המוסיף גורע?  
  • רצף טיפולי – ממשקי עבודה יעילים, בתוך המוסד הרפואי ומחוץ לו
  • חידושי פסיקה רלוונטיים בדיסציפלינות שונות
  • הכשרה בעקבות אירוע חריג ספציפי והשלכותיו

דוגמאות להכשרות לדרג ביניים ומעלה:

  • התמודדות עם אירועים חריגים בטווח הארוך
  • עבודת צוות אפקטיבית ותקשורת יעילה
  • למידה מאירועים חריגים ומכמעט אירועים
  • הנפגע השני והמעגל השלישי
  • למידה מערכתית – מה זה? ולמה זה טוב?
  • העשייה הרפואית/סיעודית דרך עיני בתי המשפט – מסקנות אופרטיביות

דוגמאות להכשרות לדרג בכיר:

  • מנהיגות, ניהול, ואחריות – כשהשמיכה קצרה מידי
  • הטיפול הטוב ביותר: מניעה!
  • ניהול סיכונים ופסקי דין – השפעות הדדיות
  • חידושי פסיקה רלוונטיים
  • מטופלים מיוחדים/דחויים
  • ניהול סיכונים מה הצעד הבא? ומה הצעד שאחריו?
  • דת ורפואה – גבולות האחריות של הצוות המטפל

דוגמאות לסדנאות / מפגשי רב שיח:

  • התמודדות עם אירוע חריג בזמן אמת
  • מנהיגות – מקדמת את איכות ובטיחות הטיפול
  • הסכמה וסירוב מדעת
  • רשומה: מה לכתוב, איך ומתי?
  • חווית המטופל והמטפל
  • הפקת תובנות מעשיות מהליכים משפטיים
  • חזון וערכים מחלקתיים ומוסדיים – כלים לקידום איכות ובטיחות הטיפול
  • כתיבת נהלים ישימים
  • הטיפול הטוב ביותר – מניעה!

דוגמאות לאוכלוסיות יעד להכשרה

סיכונים והסתברויות סטטיסטיות

אירועים חריגים ברפואה הם למעשה, התממשותם של  סיכונים קיימים במוסדות הרפואיים – סיכונים גלויים וסיכונים סמויים. לכל סיכון קיימת הסתברות סטטיסטית, גבוהה או נמוכה,  להתממשותו. לרב, מתרחשים האירועים החריגים בצמתים, בהם נפגשים ומתממשים מספר סיכונים  יחד – מפגש סיכונים זה מוכר גם בשם "מודל הגבינה השוויצרית". אפשר גם לדמות את הסיכונים למוקשים – ככל שמרבים למפות סיכונים, לחשוף סיכונים נסתרים, ולפעול למען נטרולם וצמצומם של סיכונים אלו, כך קטנה ההסתברות הסטטיסטית לעלות על מוקש ולהיות מעורב באירוע חריג.

צמצום הסיכונים והגברת בטיחות המטופלים והמטפלים כאחד  

צמצום הסיכונים במוסד הרפואי, תורם להגברת בטיחות המטופלים וגם להגברת בטיחות המטפלים. אל לנו לשכוח את תאונות העבודה במוסדות הרפואיים. תאונות עבודה אלו, בהן נפגעים מטפלים והנהלות, גם הן אירועים חריגים ברפואה, הנובעים מהתממשותם של סיכונים.   לאור הנזקים הרבים והנמשכים הכרוכים במגוון האירועים החריגים ברפואה, חשוב כל כך לפעול ללא לאות לצמצום הסיכונים. צמצום הסיכונים מביא בהכרח למניעתם של לפחות חלק מהאירועים החריגים, למזעור נזקים ולחיסכון בעלויות.

 

דוגמא לאירוע רפואי חריג והשלכותיו

האירוע החריג:
לשמעון אשך מתפקד אחד – אשך ימין. אשך שמאל מצומק ואטרופי.
לפני ניתוח בקע מפשעתי בצד ימין, הוחתם שמעון על טופס הסכמה לניתוח.
במהלך ניתוח הבקע בצד ימין נפגע אשך ימין, ושמעון הפך לעקר. 

לאחר האירוע החריג התברר:
הרופא שהחתים את שמעון על טופס הסכמה לניתוח, לא בדק אותו, לא הכיר אותו, ולא ידע על מצבו המיוחד – אשך מתפקד אחד בלבד, בצד בו הוא אמור לעבור כעת ניתוח בקע. ההסברים שנתן הרופא לשמעון לפני הניתוח, לא כללו את הסיכון לעקרות במקרה זה.

בעקבות האירוע החריג:
שמעון הגיש תביעת נזיקין לבית המשפט. בית המשפט קבע כי לא היתה כל רשלנות בטיפול הרפואי בשמעון, וכי הפגיעה באשך במהלך הניתוח, לא היתה רשלנית. יחד עם זאת, קבע בית המשפט, כי הצוות המטפל פגע באוטונומיה של שמעון. הפגיעה באוטונומיה התבטאה בעיקר בכך שהצוות לא בדק את שמעון, ועל כן לא הכיר את מצבו המיוחד,  ולא הסביר לשמעון על הסיכון לעקרות. בית המשפט הבהיר כי המשמעות של הפגיעה באוטונומיה של המטופל במקרה זה, היא שלפני הניתוח לא עמדו בפני  שמעון מלוא הנתונים הרלוונטיים לקבלת החלטה בעניין הניתוח. לשמעון נפסק פיצוי כספי של מאות אלפי שקלים בגין הפגיעה באוטונומיה.

 

*כל הדוגמאות הן בהשראת אירועים חריגים ברפואה, שאירעו בישראל בשנים האחרונות,כל הפרטים המזהים הושמטו או שונו

 

צמצום סיכונים והפחתת חומרתם של האירועים החריגים 

צמצום סיכונים לא רק מקטין את מספרם של האירועים החריגים, אלא גם מפחית מחומרתם של אירועים חריגים שכן מתרחשים. למשל: בקרות שונות, הנעשות ברמת המטופל וברמת המערכת, מאתרות אירועים חריגים "קטנים", לפני שהם גדלים ומחמירים. דוגמא נוספת: הכשרות מודולריות מסייעות לצוותים לזהות אירועים חריגים במהירות ולטפל בהם ביעילות ובשיתוף פעולה – בטרם יחמירו או יחזרו על עצמם.

מה הם הכלים המרכזיים לצמצום סיכונים?

הכלים המרכזיים לצמצום סיכונים הם, בין היתר:

  • העלאת המודעות לנושא צמצום הסיכונים, בקרב כל המעורבים בהליך הרפואי, כולל המטופל ומשפחתו;
  • מיפוי של צרכי המערכת הרפואית אל מול משאבי המערכת, איתור נקודות חולשה ונקודות חוזקה;
  • ניתוח תהליכי עבודה, נהלי עבודה, ממשקים;
  • איתור חוליות חיבור חלשות, כפילויות וחסרים;
  • חיזוק שיתופי הפעולה והתיאום עם השותפים לטיפול – בתוך המוסד הרפואי ומחוץ למוסד הרפואי – לרבות המטופל עצמו;
  • הסקת מסקנות מדיווחים על אירועים חריגים ומדיווחים על כמעט אירועים – אחד העקרונות המרכזיים לצמום סיכונים הוא ללמוד מאירועי אתמול ולפעול עוד היום על מנת למנוע את האירועים החריגים של מחר.
  • הסקת מסקנות אופרטיביות מהליכים משפטיים נבחרים: למידה מניסיונם של אחרים היא ללא ספק ההשקעה הקטנה ביותר, המניבה את התשואה הגדולה ביותר, בניהול סיכונים בכלל, ובצמצום סיכונים בפרט. למידה מפסקי דין נבחרים, אשר עוסקים באירועים חריגים ברפואה שאירעו במוסדות רפואיים אחרים, היא אחת הדרכים המשוכללות ביותר והאפקטיביות ביותר, של למידה מאירועי עבר ומניסיונם של אחרים.
  • ניתוח תלונות ופניות הציבור;
  • גיבוש מדיניות ברורה ותיעדוף ברור ועקבי;
  • מתן הכשרות ייעודיות לכל המעורבים בטיפול הרפואי, לצמצום סיכונים דיסציפלינאריים וסיכונים מולטי דיסציפלינאריים;
  • חיזוק התרבות הארגונית, הקטנת ההבדלים שבין התרבות המוצהרת לתרבות השלטת בפועל.

אז מה אני יכול/ה לעשות לטובת צמצום הסיכונים?

המציאות הרפואית היא דינאמית ומשתנה מהר מאוד. כך גם עבודת צמצום הסיכונים – אין פנאי לנוח על זרי הדפנה. לכן, נדרשת פעילות מאורגנת ושיטתית של איתור וצמצום סיכונים. לצד פעילות מערכתית לטובת צמצום סיכונים, חשוב שתהיה גם יוזמה אישית הפועלת לצמצום סיכונים. על מנת להצליח באמת, ולצמצם את הסיכונים הרבים, הפזורים ברחבי המוסד הרפואי, כל אחד ואחת מאנשי הצוות וההנהלה צריכים לשאול את עצמם כל יום: מה אני יכול/ה לעשות היום, עם מה שיש לי כרגע, מהמקום בו אני נמצא/ת, על מנת לצמצם סיכונים, למנוע אירועים חריגים, לשפר את עבודת הצוות, המורל המוטיבציה וכו', לטובת עצמי, אנשי צוות אחרים, המטופלים והארגון הרפואי כולו. 

צמצום סיכונים – אחד מיעדי המודל האינטגרטיבי לניהול סיכונים ברפואה

צמצום סיכונים הוא אחד מ-3 היעדים של המודל האינטגרטיבי, הנגזרים ממטרתו הראשונה של המודל: מניעת אירועים חריגים ברפואה. שני היעדים האחרים הנגזרים ממטרה זו הם: הקטנת פערים ומקסום התועלת מאירועים חריגים ברפואה.  

למודל 4 תחומי פעילות הפועלים באופן אינטגרטיבי, משלב:

יעד זה של המודל –  צמצום סיכונים, מושג בעיקר הודות לשני תחומי הפעילות הראשונים: ייעוץ פרואקטיבי והעברת הכשרות מודולריות. יחד עם זאת, יתרונו הייחודי של המודל הוא בהיותו אינטגרטיבי, דהיינו פועל בשילוב, של כל 4 תחומי הפעילות, באופן מחזורי. כל מידע וכל תובנה המופקים במסגרת כל אחד מ-4 תחומי הפעילות של המודל, מוטמעים  ומיושמים מיד בכל 4 תחומי הפעילות, לטובת השגת כל יעדיו ומטרותיו של המודל, בתהליך רצוף ועקבי של שיפור מתמיד. באופן זה, גם פעילויות הנעשות בעקבות אירועים חריגים, כגון: מזעור נזקים, ייצוג אנשי צוות והנהלות ומקסום התובנות והתועלת, מנוצלות במקביל גם לצורך וצמצום סיכונים, במטרה למנוע  את האירועים החריגים של מחר.

טופס הערות לעמוד