מערכת הבריאות בישראל כיום, מתקיימים זה לצד זה, מבדקים, מדידות ובקרות שונות. רובם משתנים מעת לעת, כך שחשוב להתעדכן ולבצע התאמות. למבדקים, בקרות ומדידות אלו חשיבות רבה, בין היתר, לצורך יצירת סטנדרטיזציה, ולאור העובדה שתוצאותיהם מתפרסמות לעיתים קרובות, ומשפיעות באופן ישיר על דעת הקהל ותדמית המוסדות הרפואיים. להלן דוגמאות למבדקים, הבקרות והמדידות השכיחים:
מדובר בתו איכות בינלאומי, אשר עמידה בו היא תנאי הכרחי לקבלת רישיון עבור מוסדות רפואיים רבים.
בתהליך האקרדטציה של ה-JCI יש התייחסות נרחבת לנושא החשוב של בטיחות המטופל, NPSG (National Patient Safety Goals), הכולל סטנדרטים כגון: זיהוי המטופל, תקשורת בין מטפלים, בטיחות בתרופות, מניעת זיהומים וכו'. סטנדרטים אלו מותאמים ליחידות רפואיות שונות, ומתעדכנים לעיתים קרובות.
תקני ISO הם תקנים כלליים הרלוונטיים לכל סוג של ארגון, ולאו דווקא לארגונים רפואיים. פעילותן של יחידות רפואיות שונות, נבחנות לעיתים קרובות, ומושוות לסטנדרטים המוכתבים על ידי תיקני ISO. תקני ISO שכיחים הם תקני ISO מקבוצת 9000, הכוללים את תקן 9001 ISO. תקן זה כולל את הדרישות להקמתה של מערכת ניהול איכות. הגרסה המעודכנת של התקן כוללת את המושג החשוב של "חשיבה מבוססת סיכונים" (Risk based thinking).
התכנית הלאומית של משרד הבריאות למדדי איכות, מתרחבת עם השנים, ובשלב זה נכללים בה בתי חולים כלליים, בתי חולים לבריאות הנפש, בתי חולים גריאטריים, שירותי אמבולנס וטיפות חלב. במקביל לתכנית זו קיימת תכנית דומה, למדדי איכות בקהילה. השילוב בין תכנית המדדים בקהילה לתכנית המדדים בבתי החולים ייבדק בעזרת מדדי רצף טיפולי. מטרתן של תכניות המדידה היא לעודד ולקדם את שיפור שירותי הרפואה. המדידה מתפרסמת ומשווה בין נותני השירות השונים, באופן המעודד תחרות. המדדים הנבחרים להיכלל בתכנית משתנים לאורך השנים, וכוללים מדדי תהליך ומדדי תוצא.
משרד הבריאות עורך בקרות שוטפות למוסדות רפואיים ציבוריים ופרטיים, ותיקים וחדשים. הבקרות כוללות בקרה של התחומים הבאים: איכות הטיפול, הקפדה על זכויות המטופל, התיעוד ברשומות הרפואיות, השמירה על בטיחות המטפל והמטופל, עמידה בנהלים, וכו'. גם תוצאות בקרות אלו מתפרסמות לציבור הרחב.
מדידות ובקרות שונות מבוצעות על ידי המוסדות הרפואיים עצמם או על ידי הארגונים אליהם הם משתייכים. למדידות ובקרות אלו ולתוצאותיהם, יש השפעה רבה על קבלת ההחלטות המקצועיות והניהוליות, ועל העשייה בשטח.
קיים קשר הדוק בין המבדקים, הבקרות והמדידות למיניהם, לבין ניהול סיכונים ברפואה, למשל:
לניהול סיכונים פרואקטיבי וריאקטיבי ברפואה ולמבדקים השונים, יש מטרות משותפות רבות, בכל הנוגע לסטנדרטיזציה, הטמעת הגישה התהליכית, שיפור התרבות הארגונית, שיפור איכות הטיפול, בטיחות הטיפול ומניעת אירועים חריגים ברפואה. מטרות משותפות אלו באות לידי ביטוי גם בתחומי עשייה משותפים כגון: זיהוי מטופל, מניעת זיהומים, בטיחות בתרופות, שמירה על רצף טיפולי ותקשורת בין מטפלים, העברת הכשרות, כתיבת נהלים ישימים, צמצום פערים וסיכונים וכו'.
שינויים בכלל, ושינויים המבוצעים לקראת מבדקים ובקרות במוסדות רפואיים, הם דבר מבורך, בדרך כלל. מטרותיהם של רוב השינויים הם לשפר ביצועים, לשפר איכות ובטיחות ולמנוע אירועים חריגים ברפואה. יחד עם זאת, עלולים שינויים אלו ליצור קשיים, בעיות, סיכונים ופערים חדשים. סיכונים אלו גדלים, כאשר השינויים מתבצעים תחת לחץ זמן, ללא עבודת מטה מספקת, ללא משאבים מספיקים, ללא תיאום מספק בין דיסציפלינות ודרגות וכו'. סיכונים ופערים אלו חשוב למנוע, לנהל ולטפל, במסגרת ניהול סיכונים פרואקטיבי וריאקטיבי.
שינויים בכלל, ושינויים המבוצעים לקראת מבדקים ובקרות במוסדות רפואיים, הם דבר מבורך, בדרך כלל. מטרותיהם של רוב השינויים הם לשפר ביצועים, לשפר איכות ובטיחות ולמנוע אירועים חריגים ברפואה. יחד עם זאת, עלולים שינויים אלו ליצור קשיים, בעיות, סיכונים ופערים חדשים. סיכונים אלו גדלים, כאשר השינויים מתבצעים תחת לחץ זמן, ללא עבודת מטה מספקת, ללא משאבים מספיקים, ללא תיאום מספק בין דיסציפלינות ודרגות וכו'. סיכונים ופערים אלו חשוב למנוע, לנהל ולטפל, במסגרת ניהול סיכונים פרואקטיבי וריאקטיבי.
שיתוף הפעולה המולטי-דיסציפלינארי והתיאום המולטי-דיסציפלינארי היא תנאי הכרחי להצלחה – הן של עבודת ניהול הסיכונים והן של עבודת ההכנה למבדקים, המדידות והבקרות למיניהם.
למבדקים, הבקרות והמדידות השונות, ולתוצאותיהם – במיוחד לתוצאות המתפרסמות לציבור – יש השפעות משמעותיות וארוכות טווח, על עבודת המוסד הרפואי ועל תדמיתו.
תחומי הפעילות העיקריים של המודל, הרלוונטיים גם להכנות למבדקים, הבקרות והמדידות, הם:
ייעוץ לניהול סיכונים פרואקטיבי, ייעוץ לניהול סיכונים ריאקטיבי והעברת הכשרות מודולריות בניהול סיכונים לצוותים והנהלות. הכשרות אלו מהוות מרכיב חשוב במבדקים רבים, מדידות ובקרות.
להלן מספר דוגמאות, לדגשים המאפיינים את הייעוץ, הניתן במסגרת ההכנה למבדקים, בקרות ומדידות:
משאבים רבים ועבודת ממושכת, מושקעים בהכנות למבדקים, המדידות והבקרות לסוגיהם. על כן, מומלץ לעשות ככל שניתן, על מנת שעבודת הכנה זו ותוצריה יהיו שימושיים ומועילים לאורך זמן. לצורך כך, חשוב לוודא שהנהלים, הכלים ותהליכי העבודה הנוצרים מחוברים, עד כמה שאפשר, לתשתית ולמשאבים שבשטח, לנהלים הקיימים, ולשאר מטרות ויעדי המוסד הרפואי.
עבודת ההכנה כרוכה לעיתים קרובים בשינויים רבים, אשר עשויים להביא לשיפור חיובי רב, בבטיחות הטיפול ובאיכות הטיפול. יחד עם זאת, שינויים רבים המתרחשים במקביל, וללא תיאום מספק, עלולים גם ליצור סיכונים ופערים חדשים. על כן חשוב כל כך, תוך כדי עבודת ההכנה למבדקים, בקרות ומדידות, לוודא שלא גורמים בשוגג לעליית ההסתברות לאירועים חריגים ברפואה.
לעיתים קרובות קיימים גורמים משמעותיים המעכבים או חוסמים את השיפור או השינוי המיוחלים, אותם מבקשים להשיג, במסגרת עבודת ניהול הסיכונים השוטפת או לקראת מבדק, בקרה או מדידה. איתור ומיפוי מדויקים של חסמים ומעכבים אלו, הוא תנאי העומד בפני כל מטרה של שיפור ביצועים או הכנה למדידה או מבדק. על כן, חשוב לוודא שעבודת ההכנה למבדקים, למדידות ולבקרות תכלול גם עבודת איתור, מיפוי וניתוח של חסמים ומעכבים אלו.
לעיתים עלולים עבודת ההכנה למדידות, יחד עם מבנה נוסחאות המדידה והרצון הטבעי להצטיין – לגרום לרפואת יתר, כלומר לרפואה שאינה מסייעת למטופל ועלולה אף להזיק לו. חשוב להכיר בתופעה זו, ולפעול לצמצום תופעה מסוכנת זו, לאורך כל עבודות ההכנה, ולאורך המדידות והבקרות השונות.
מומחית לאירועים חריגים וזקיפים ברפואה ולניהול סיכונים, בעלת משרד לייעוץ למוסדות וארגונים רפואיים - ציבוריים ופרטיים - ולאנשי צוות רפואה, סיעוד ופארא-רפואה.
עו"ד אלונה סיגלר-הרכבי, למעלה מ-20 שנות ניסיון בניהול סיכונים ברפואה, קידום בטיחות הטיפול, שיפור איכות במערכות בריאות, אחריות מקצועית ברפואה ואספקטים רבים ומגוונים נוספים, בתחום המדיקו-לגאלי.
