דילוג לתוכן

הקטנת פערים ברפואה

מארג של פערים במערכות הבריאות  

עבודה של שנים עם צוותים מטפלים ומנהלים במערכות הבריאות, מגלה מארג מורכב של מגוון פערים, המכבידים על העשייה הרפואית היום יומית, ומגדילים באופן ניכר את הסיכונים.

ניתן לדמות את רוב הפערים הללו למלכודות או בורות, שהנפילה לתוכם היא רק שאלה של זמן. 
קיימים סוגים שונים של פערים, כגון:

  • בין נהלים כתובים – לבין הנעשה בשטח
  • בין הרצוי בעיני המטופלים – לבין המצוי
  • בין המשאבים והמאמצים המושקעים – לבין התוצאות
  • בין ציפיות ההנהלה מהצוותים – לבין תפיסת התפקיד והמוטיבציה בקרב הצוותים.
  • בין המסרים המועברים במסגרת הכשרות – לבין התרבות הארגונית, המקצועית והניהולית בפועל
  • בין ההחלטות שמתקבלות – לבין יישומן לאורך זמן
  • בין מסקנות שהוסקו בעקבות אירועים חריגים וכמעט אירועים – לבין הטמעתן של המסקנות בעשייה היום יומית
  • בין התנהלות הצוותים לאחר אירועים רפואיים חריגים – לבין ציפיות ההנהלה בהקשר זה
  • פערים בין דיסציפלינות מקצועיות שונות – באשר לאופן בו כל דיסציפלינה תופסת את גבולות האחריות שלה, ואת חלוקת האחריות בינה לבין דיסציפלינות אחרות
  • פערי תקשורת – בין יחידות שונות באותו מוסד רפואי ובין מוסדות רפואיים שונים
  • בין צרכים – לבין משאבים
  • ועוד ועוד
 

דוגמא לאירוע רפואי חריג והשלכותיו

האירוע החריג: נער נבדק במיון בשעות הלילה על ידי רופא מתמחה תורן ילדים.

תורן הילדים שוחח טלפונית עם תורן  א.א.ג., ובהתאם לבקשתו, נשלח הנער לצילום צוואר, לפני הבדיקה על ידי תורן א.א.ג. הצילום פוענח על ידי רופא מתמחה תורן דימות, ובאבחנה הממוחשבת נרשם: אפיגלוטיס מאוד מעובה. למרות חומרת האבחנה, תורן הדימות לא יצר קשר עם אף אחד מהרופאים. הנער נבדק על ידי תורן א.א.ג., שקבע שמדובר במחלה ויראלית, המליץ על טיפול באינהלציה, והחזיר את הנער למיון ילדים.

תורן הילדים ותורן א.א.ג. לא עיינו בצילום הרנטגן או בפענוח.
הנער שוחרר לביתו. מספר שעות לאחר מכן התמוטט הנער, ובהמשך נפטר.

ההליכים המשפטיים בעקבות האירוע החריג:

תביעת נזיקין:  משפחת הנער הגישה תביעת נזיקין כנגד בית החולים, לקבלת פיצוי כספי.

ועדת בדיקה מטעם משרד הבריאות קבעה, בין היתר:

  • הטעות בזיהוי הבעיה הקלינית ארעה למרות שהממצאים היו מונחים לפני הרופאים, עקב שיטות עבודה ותהליך קבלת החלטות בלתי תקינים.
  • יש צורך בנהלים קליניים כתובים וברורים למצבים רפואיים חריגים. נהלים כאלה היו חסרים במועד האירוע.
  • עם זיהוי מצב חריג יש ליידע את כל בעלי העניין באותו נושא ולוודא שההודעה נקלטה. ראוי היה שתורן הדימות יתקשר לתורן הילדים ויידע אותו על הממצא בצילום הרנטגן.
  • יש להתייחס לממצא רדיולוגי חריג באותו אופן כמו לערכי פאניקה במעבדה.
  • יש להטמיע את הנוהל של מנהל מקרה, המקבל על עצמו את כל מרכיבי הטיפול.
  • המקרה ממחיש את הכשל בהעברת מידע כגורם המוביל לתאונות טיפוליות.

קובלנות משמעתיות מטעם משרד הבריאות כנגד שלושת הרופאים המעורבים: כנגד שלושת הרופאים המעורבים – תורן הילדים, תורן א.א.ג. ותורן הדימות – הוגשו קובלנות  משמעתיות על ידי משרד הבריאות. שלושת הרופאים הורשעו בעבירה של גילוי חוסר יכולת ורשלנות חמורה במילוי תפקידם כרופאים מורשים. רישיונו  של רופא הילדים לעסוק ברפואה הותלה למשך שישה חודשים, רישיונו של רופא א.א.ג. הותלה למשך שנה, ורישיונו של רופא הדימות הותלה לחודש אחד – במסגרת הסדר טיעון. 

במסגרת הנימוקים להתליית רישיונם של הרופאים, נכתב בין היתר:

ביחס לרופא הילדים ורופא א.א.ג. – התעלמותם של שני הרופאים מתוצאות הצילום, אי עריכת בדיקה עם סיב אופטי, ושחרור הנער לביתו "כלאחר יד" – מצביעים על חוסר יכולת בסיסית ורשלנות רבתי, שלא לומר פזיזות ועצימת עיניים, מצד שני הרופאים גם יחד. מדובר ברשלנות רפואית מקצועית מהדרגה הגבוהה ביותר, אשר אין ספק כי ביתר תשומת לב היה ניתן לבצע בנער אינטובציה, ובכך קרוב לוודאי להציל את חייו. התנהלותם של שני הרופאים מתקרבת לא במעט, לעבירה פלילית של גרימת מוות ברשלנות.

ביחס לרופא הדימות – מעשיו של הרופא עולים כדי התרשלות חמורה בפן המקצועי, ויש בהם כדי לפגוע באמון הציבורי במקצוע הרפואה וברשויות הבריאות.   

ערעורם של רופא הילדים ורופא א.א.ג. לבית המשפט המחוזי – נדחה, ובין היתר נקבע:

  • לא מדובר במקרה שגרתי של טעות באבחון. הרופאים לא הועמדו לדין רק בגלל שהם טעו באבחון מצבו של הנער.
  • הרופאים הועמדו לדין בעיקר בשל כך שהם לא התייחסו כלל לצילום הרנטגן שנעשה לנער על פי בקשתם שלהם, ולפיענוח של צילום זה, שאבחן את מצבו של הנער בצורה ברורה וחד משמעית.
  • אילו היו הרופאים מעיינים בצילום או בפיענוח, התוצאה הטראגית היתה נמנעת.
  • נהוג לומר כי מי שלא עושה לא טועה. ברפואה, לעיתים קרובות, אין פרופורציה בין גודלה של הטעות לבין חומרת התוצאה. מצד שני הציבור מפקיד בידיו של הצוות הרפואי את היקר מכול. לפיכך מצפים כי הרופאים יעשו את כל שיש לעשות ואף מעבר לכך כדי להביא לרפואה ומזור, וכי הם יימנעו מכל טעות ותקלה.


*כל הדוגמאות הן בהשראת אירועים חריגים ברפואה, שאירעו בישראל בשנים האחרונות, כל הפרטים המזהים הושמטו או שונו

איך מקטינים פערים במערכות הבריאות?

הקטנת מגוון הפערים חשובה מאוד להגברת הבטיחות, לשיפור האיכות ולמניעתם של אירועים רפואיים חריגים.  על מנת שניתן יהיה להקטין את הפערים באופן אפקטיבי, חשוב לחזק את המנהיגות והדוגמא אישית, על מנת להחליש את הציניות והספקנות. לא ניתן לסגור לחלוטין את כל הפערים הללו, ובוודאי שלא ביום אחד, אבל אפשר להקטין אותם באופן משמעותי. לעיתים קרובות ניתן להשיג צמצום פערים ניכר תוך ביצוע שינויים קטנים, כגון: 

  • שינויים בצורת החשיבה
  • שינויים באופן בו מגדירים את הבעיה
  • שינויים ותיקונים בנהלי עבודה והגדרות תפקיד
  • שינויים נקודתיים בהכשרות
  • יותר למידה צופה פני עתיד ופחות ביקורת המתמקדת בעבר
  • יותר תכנון ושליטה, פחות כיבוי שרפות
  • מיקסום התועלת המופקת מאירועים חריגים שכבר התרחשו
  • ועוד

הקטנת פערים – אחד מיעדי המודל האינטגרטיבי לניהול סיכונים ברפואה

הקטנת פערים היא אחד מ-3 היעדים של המודל האינטגרטיבי, הנגזרים ממטרתו הראשונה של המודל: מניעת אירועים חריגים ברפואה. שני היעדים האחרים הנגזרים ממטרה זו הם: צמצום סיכונים ומקסום התועלת מאירועים רפואיים חריגים.  

למודל 4 תחומי פעילות הפועלים באופן אינטגרטיבי, משלב:

יעד זה של המודל – הקטנת פערים, מושג בעיקר הודות לשני תחומי הפעילות הראשונים: ייעוץ פרואקטיבי והעברת הכשרות מודולריות. יחד עם זאת, יתרונו הייחודי של המודל הוא בהיותו אינטגרטיבי, דהיינו פועל בשילוב, של כל 4 תחומי הפעילות, באופן מחזורי. כל מידע וכל תובנה המופקים במסגרת כל אחד מ-4 תחומי הפעילות של המודל, מוטמעים  ומיושמים מיד בכל 4 תחומי הפעילות, לטובת השגת כל יעדיו ומטרותיו של המודל, בתהליך רצוף ועקבי של שיפור מתמיד. באופן זה, גם פעילויות הנעשות בעקבות אירועים חריגים, כגון: מזעור נזקים, ייצוג אנשי צוות והנהלות ומקסום התובנות והתועלת, מנוצלות במקביל גם לצורך הקטנת פערים, במטרה למנוע  את האירועים החריגים של מחר.  

טופס הערות לעמוד