דילוג לתוכן

רופאים

האם ההתמודדות עם אירועים חריגים צריכה להתחשב במאפייניו הייחודיים של הארגון הרפואי?

למוסדות וארגונים רפואיים מארג מאפיינים ייחודי, שאינו קיים במוסדות וארגונים אחרים, למשל:

מאפייני העובדים: מגוון הולך וגדל של מקצועות ותחומי מומחיות, הנדרשים לשתף פעולה בזמן אמת, לעבוד כצוות, ולחלק ביניהם את האחריות לטיפול.

מאפייני הלקוחות: קהל מטופלים עצום; תחלופת מטופלים גבוהה; שונות גדולה בין המטופלים  ושונות גדולה בצרכי המטופלים; המטופלים נמצאים לרב במצב של חולשה או משבר; פערים גדולים בין המטופלים לעובדים בכל הנוגע לידע המקצועי ולשליטה על תהליכי העבודה.  

מאפייני תשתית וכלי עבודה: מחסור – פער הולך וגדל בין המצוי לנדרש בכל הנוגע לתשתית; ידע מקצועי הגדל במהירות; סביבת עבודה מסוכנת לעובדים ולמטופלים, בגין סיכונים שהם חלק בלתי נפרד מהתשתית וכלי העבודה. 

מאפייני תהליכי העבודה: עיקר העבודה נסב סביב היקר והרגיש מכל: גופם, נפשם ורווחתם של המטופלים;  תהליכי העבודה כפופים לכללים קפדניים של הנחיות, פרוטוקולים ואתיקה מקצועית; קצב מהיר של הכנסת טכנולוגיות חדשות, שהצוות נדרש להכיר ולהתרגל אליהם; המערכת הרפואית גדלה באופן עקבי ומתפצלת ליחידות רבות; תהליכי העבודה הופכים מורכבים יותר ויותר; הפערים גדלים, הסיכון לנפילה בין הכיסאות גדל; התקשורת בין המטפלים לבין עצמם ובין המטפלים למטופלים הופכת לחשובה מתמיד ולמורכבת מאי פעם; השמירה על הרצף הטיפולי היא קריטית ומאתגרת; ועוד.

מאפייני החשיפה התקשורתית: מאחר והמערכת הרפואית אמונה כאמור על היקר לנו מכל – בריאותם ושלמות גופם ונפשם של המטופלים, הרי שהמערכת מושכת באופן קבוע את תשומת ליבו של הציבור ושל כלי התקשורת בכל הרמות: תקשורת ארצית, מקומית ורשתות חברתיות. באופן טבעי וצפוי, מקרים טראגיים ומקרים חריגים מושכים את לב הציבור הרבה יותר ממקרים שגרתיים.

מארג מאפיינים ייחודי זה מעצים מצד אחד את הקושי למנוע אירועים רפואיים חריגים ולהתמודד עימם כשהם קורים, ומנגד – מעצים את החשיבות והצורך במניעה אפקטיבית של אירועים חריגים ברפואה ובהתמודדות אופטימאלית עימם. זאת מאחר, וההפסדים הנגרמים בהעדר השקעה במניעה והתמודדות עם אירועים חריגים ברפואה הם אדירים – למטופלים, לצוות ולמערכת הרפואית כולה.

מאפיינים שונים יוצרים גורמי שורש שונים:

בנוסף על מאפיינים ייחודיים אלו של עולם הרפואה ככלל, הרי שקיימת שונות גדולה מאוד במאפיינים אלו בין המוסדות הארגונים הרפואיים הספציפיים: מוסד רפואי הממוקם במרכז הארץ לעומת מוסד רפואי הממוקם בפריפריה, מחלקה חדשה לעומת מחלקה ותיקה, שונות במבנה הארגוני של מוסדות רפואיים, שונות ביכולות התקציביות שלהם ועוד. הבדלים אלו בין הארגונים הרפואיים באים לידי ביטוי גם בהבדלים בגורמי השורש לאירועים החריגים. כלומר, בארגונים רפואיים שונים, יש סיבות שונות לאירועים חריגים, אפילו מדובר באותו סוג של אירוע חריג. לדוגמא: לאירוע חריג של טעות במתן תרופה, יכולים להיות גורמי שורש שונים בארגונים שונים – ועל כן ההתמודדות עימם ודרכי המניעה יהיו שונים בין ארגון רפואי אחד לאחר.

דוגמא לאירוע רפואי חריג ולהשלכותיו:

האירוע החריג: מטופלת עברה ניתוח אורולוגי אלקטיבי, אותו ביצע אורולוג בכיר, שעובד בבית החולים באופן חלקי. הניתוח היה כרוך בדמם רב. לאחר הניתוח, התלוננה המטופלת על כאבים ברגלים והפסיקה להפריש שתן, ובהמשך איבדה את התחושה ברגליים. בהעברה לטיפול נמרץ, אובחן לראשונה העדר דפקים בפמורליס. בטיפול נמרץ ניתן טיפול תומך בלבד. המטופלת טופלה בדיאליזה, מבלי שנבדקה הסיבה לאנוריה. במשך 24 שעות לא נבדקה המטופלת על ידי אורולוג. פצע לחץ שהופיע בעכוז לא יוחס לאיסכמיה. בהמשך בוצע CTA שגילה חסימה של האאורטה הבטנית. המטופלת נפטרה.

בעקבות האירוע החריג: מונתה ועדת בדיקה של משרד הבריאות.   

מסקנות ועדת הבדיקה של משרד הבריאות היו, בין היתר:

  • הצורך במינוי מנהל מקרה באירוע הנוכחי מתבקש מאליו. העדרו גרם לחוסר תיאום, חוסר המשכיות ובזבוז זמן.
  • מנהל מקרה צריך היה לרכז את פעולות האבחון, הייעוציים וההחלטות, ולקיים דיון רצוף.
  • אבחון מוקדם של החסימה היה משפר את סיכוייה של המטופלת לשרוד.
  • העברת המידע בין הצוותים ובתוך הצוותים היתה לקויה.
  • התקשורת מול משפחת המטופלת היתה לקויה.
  • הרשומה הרפואית לא היתה ברמה הנדרשת.
  • הוועדה לא קבלה את עמדת צוות טיפול נמרץ, לפיה תפקיד היחידה הוא ייצוב החולה, והיחידה פטורה מהחובה ליזום המשך בירור, על מנת להגיע לאבחון בעיות המטופל.
  • בית החולים לא ערך תחקיר ולא הופקו לקחים. חובת ההנהלה היא לא להפסיק את הדיון במקרה לאחר הפטירה, אלא לבצע תחקיר מסודר לאחר הפטירה כדי להבין את המהלך הרפואי, להגיע למסקנות, ולצמצם את הסיכון של הישנות אירועים דומים בעתיד.
  • נציב הקבילות של משרד הבריאות דרש לקבל מהנהלת המוסד הרפואי התייחסות למסקנות והמלצות הועדה, בכל הנוגע לכשלים מערכתיים, ולפרט את הצעדים שננקטו לתיקון. 

מה ניתן ללמוד מאירוע רפואי חריג זה?

המבנה הייחודי של כל ארגון רפואי ויחידה רפואית, על עוצמותיו וחולשותיו,  יוצר מארג אתגרים והזדמנויות הייחודי לו. שונות זו בין המוסדות הרפואיים חייבים לקחת בחשבון בכל הנוגע להתמודדות עם אירועים רפואיים חריגים – מניעתם והטיפול בהם. למוסדות שונים או למחלקות שונות, יש להתאים פתרונות שונים לאותו האתגר או הבעיה, בהתחשב במאפייניהם הייחודיים. פתרון המתאים למחלקה אחת, עלול במחלקה אחרת לא רק שלא לפתור את הבעיה, אלא אף ליצור בעיות חדשות.


*כל הדוגמאות הן בהשראת אירועים חריגים ברפואה, שאירעו בישראל בשנים האחרונות, כל הפרטים המזהים הושמטו או שונו


באלו אתגרים והזדמנויות נעזרים במודל האינטגרטיבי I.M.A.S.H, לצורך מניעה והתמודדות עם אירועים רפואיים חריגים?

דוגמאות לייעוץ פרואקטיבי

  • מיפוי וניתוח של סיכונים קיימים או סיכונים צפויים בעקבות שינויים
  • נהלים: מיפוי פערים/ תאום שינוי/ גיבוש/ ביטול
  • הסקת מסקנות אופרטיביות מדיווחים
  • הסקת מסקנות אופרטיביות מפסקי דין
  • הכנות למדידות וביקורות – פנים וחוץ
  • יישום והטמעה של חוקים ונהלים
  • ניתוח פערים בתרבות הארגונית וצמצום הפערים
  • מתן ייעוץ כללי תחת חיסיון עו"ד-לקוח
  • ביצוע שינויים מידתיים בעקבות אירועים וכמעט אירועים
  • הטמעה יעילה ובטוחה של טכנולוגיות חדשות
  • חיזוק ממשקים בין יחידות
  • שיפור התקשורת בין אנשי הצוות ובין אנשי הצוות למטופלים
  • שמירה על הרצף הטיפולי
  • חיזוק התפיסה התהליכית של פעילות המחלקה/יחידה/מכון
  • שיפור חווית המטופל והמטפל כאחד

דוגמאות לייעוץ ריאקטיבי

  • התמודדות אפקטיבית ומזעור נזקים בכל החזיתות, בטווח המיידי ובטווח הארוך
  • שמירה על המוטיבציה, המורל, עבודת הצוות ותפיסת התפקיד, לאחר אירוע חריג
  • בחינה אינטגרטיבית של השלכות השונות של האירוע וההליכים הצפויים
  • ניסוח דיווחים ותגובות, תוך שמירה על אחידות מסרים
  • ליווי הליכי בדיקה ובירור פנימיים
  • הכנה וייצוג בהליכי בדיקה ובירור חיצוניים
  • ייעוץ בתיקי תביעה
  • ביצוע הערכת סיכונים של פוטנציאל התביעה
  • ניתוח השלכות רוחביות של פשרה

דוגמאות להכשרות מודולריות לרופאים:

  • ניהול סיכונים: כלים שימושיים בשגרה ובשעת משבר
  • התמודדות עם אירועים חריגים בטווח הארוך
  • מנהיגות – מקדמת את איכות ובטיחות הטיפול
  • עבודת צוות אפקטיבית ותקשורת יעילה
  • הנפגע השני והמעגל השלישי
  • למידה מאירועים חריגים וכמעט אירועים
  • למידה מערכתית – איך עושים את זה?
  • העשייה הרפואית/סיעודית דרך עיני בתי המשפט – מסקנות אופרטיביות
  • נהלים: על הנייר ובשטח – מצא את ההבדלים
  • חידושי פסיקה רלוונטיים לפי דיסציפלינות טיפוליות
  • מפגשי רב שיח, לקידום הטיפול בנושא נבחר, תוך שיתוף הדדי בניסיון ובפתרונות

למידע נוסף אודות מגוון ההכשרות – לחצו כאן. 

ייצוג

  • ייצוג צוותים והנהלות רפואיות בפני ועדות בדיקה ובירור למיניהן בעקבות אירועים חריגים ברפואה

למידע נוסף אודות ייצוג – לחצו כאן.

טופס הערות לעמוד