אירועים חריגים ברפואה הם בעלי השלכות רחבות וממושכות, המשפיעות על המטופלים ומשפחותיהם, אנשי הצוות והארגון הרפואי כולו – לרבות השלכות על מיצובו של הארגון הרפואי, תקציבו, הספקי העבודה שלו ועוד. על כן, מניעה של אירועים חריגים רבים ככל האפשר, והתמודדות מיטבית עם אירועים חריגים אלו, היא חלק בלתי נפרד מעבודתם היום יומית של הצוותים המטפלים והנהלות הארגון הרפואי בכל הדרגים. להנהלה הבכירה של המוסד הרפואי, לרבות כמובן, להנהלה האדמיניסטרטיבית, יש את ההשפעה ויכולת העיצוב הרבה ביותר, על מקומם של האירועים החריגים בתרבות הארגונית של המוסד, ועל אופן המניעה והטיפול בהם.
מידע על אירועים חריגים רפואיים זוכה לחשיפה רבה ומופץ במהירות עצומה, במיוחד בעידן הדיגיטלי. האירוע הרפואי החריג מושך את תשומת ליבם של אנשי צוות רפואי רבים מרחבי המוסד הרפואי, לאירוע עצמו ולתוצאותיו, וגם לתגובת ההנהלה לאירוע. כל מה שהנהלת המוסד הרפואי בוחרת לעשות ולומר בעקבות אירועים חריגים, נבחן על ידי מעגלים רחבים של אנשי צוות מתחום הרפואה, הסיעוד והפארא רפואה, גם כאלה שלא היו מעורבים ישירות באירוע – אנשי המעגל השלישי. אנשי המעגל השלישי מסיקים מתגובת ההנהלה לאירוע הרפואי החריג מסקנות אישיות, באשר לאופן בו כדאי להם להתנהג בעתיד, על מנת להגן על עצמם: האם במקום העבודה הזה כדאי לי לנהוג בשקיפות? לקבל אחריות? לגלות יוזמה, להגדיל ראש? לסמוך על עובדים אחרים, על ההנהלה? וכו'.
כמו כן, כל מה שהנהלת המוסד הרפואי בוחרת שלא לעשות ולא לומר – גם נבחן על ידי אותם מעגלים רחבים של אנשי צוות רפואיים, המסיקים מסקנות אישיות.
להתנהלותה של ההנהלה הבכירה של המוסד הרפואי לאחר אירועים חריגים יש השפעה מצטברת על התרבות הארגונית של המוסד הרפואי. השפעה זו היא מכרעת, רחבה ומתמשכת, גם במקומות בהם העובדים אינם מוצאים לנכון לשתף ולשקף להנהלה הבכירה, את השלכות החלטותיה על הנעשה בשטח, על המקצועיות, עבודת הצוות, המורל, המוטיבציה ועוד.
מהתנהלות ההנהלה לאחר אירוע חריג ניתן ללמוד הרבה מאוד על התרבות הארגונית של המוסד הרפואי. האם במרכז העשייה וקבלת ההחלטות של הארגון הרפואי עומדים: ראייה צופה פני עתיד, שאיפה לשיפור מתמיד, לצמיחה, חיזוק עבודת הצוות, תמיכה בצוות, מציאת פתרונות מעשיים וכדומה.
החלטותיה ומעשיה של ההנהלה לאחר אירוע רפואי חריג מגלים מה היא התרבות הארגונית האמיתית של המוסד. חזון, הצהרות והבטחות, יפים ככל שיהיו, אשר אינם מיושמים על ידי ההנהלה לאחר אירועים רפואיים חריגים, אינם זוכים להתייחסות רצינית מצד צוות המוסד הרפואי.
האירוע החריג: באולם טיפולים רפואי גדול, נפטר מטופל בעקבות דימום חיצוני, שאובחן באיחור.
מבדיקת האירוע התברר:
הטיפול באירוע החריג: הנהלת המוסד הרפואי בחרה לטפל באירוע הרפואי החריג בדרך של נקיטת אמצעים משמעתיים כנגד הצוות המטפל, ואחראי המשמרת, אשר בעת האירוע לא נכח באולם הטיפולים הרפואי, אלא היה במקום אחר – במסגרת תפקידו.
בעקבות האירוע החריג: רבים מאנשי הצוות המטפל חוו תסכול וחרדה. תסכול, משום שסברו כי לא היתה להם יכולת מעשית אמיתית למנוע את האירוע הרפואי החריג, בשל האילוצים הקיימים – עבודה בצוות חסר ובאולם טיפולים רפואי עם אזורים מוסתרים מהעין; וחרדה, נוכח העובדה שלאחר האירוע לא התקבלו כלים מעשיים, לצמצום הסיכון לקרות אירוע חריג דומה בעתיד. לאחר האירוע הרפואי החריג נפגעו יחסי העבודה והאמון של הצוות המטפל, וחלק ניכר מהצוות סירב לשמש כאחראי משמרת.
במקרה זה, כמו במקרים רבים אחרים, היתה יכולה ההנהלה להשיג תוצאות אופרטיביות ואפקטיביות הרבה יותר – בכל הנוגע לקידום בטיחות הטיפול, חיזוק עבודת צוות, שיפור המוטיבציה, צמצום נזקים ועוד. תוצאות אפקטיביות כאלה ניתן להשיג בעזרת מיפוי אינטגרטיבי של האתגרים וההזדמנויות, אשר נוצרו בעקבות האירוע החריג – בטווח הקצר ובטווח הארוך.
*כל הדוגמאות הן בהשראת אירועים חריגים ברפואה, שאירעו בישראל בשנים האחרונות, כל הפרטים המזהים הושמטו או שונו
ההתמודדות ההנהלה עם אירועים רפואיים חריגים הינה מורכבת ומאתגרת, כמו התמודדות עם קובייה הונגרית: נדרשת עבודה מול מספר חזיתות במקביל. הצורך לפעול במספר חזיתות במקביל, נובע ממספר מאפיינים של המערכת הרפואית ושל האירוע החריג ברפואה, וביניהם: א. לרב, הגורמים לאירוע הרפואי החריג, אינם מקריים וחד פעמיים, אלא נעוצים עמוק במדיניות המוסד הרפואי ונורמות ההתנהגות שבו. ב. השלכותיו של אירוע רפואי חריג עלולות להשפיע על חלקים רבים של המוסד הרפואי, שהוא לעיתים מוסד גדול ומורכב ממילא.
מורכבות זו בהתמודדות עם אירועים רפואיים חריגים היא הסיבה לכך, שניסיון להתמודד עם אירוע רפואי חריג והשלכותיו, באופן מקטעי (סגמנטלי), מוליד לעיתים קרובות יותר בעיות מפתרונות. התמודדות אפקטיבית ויעילה עם אירועים חריגים ברפואה, מותנית בראייה רחבה ובעשייה ניהולית אינטגרטיבית.
מניעת אירועים רפואיים חריגים ומזעור נזקיהם, הם מטרות קבועות המלוות את המוסדות הרפואיים בדרכם להשגת כל מטרה אחרת, טיפולית או ארגונית. מטרות אלו אף נכללות בחזונם של מוסדות רפואיים. מניעת אירועם חריגים, ומזעור נזקיהם של אירועים חריגים, כרוכים בעבודה אינטגרטיבית, שיטתית ונמשכת. עבודה זו כוללת 4 מרכיבים עיקריים, המשלימים זה את זה ומחזקים זה את זה, במעגל נמשך של שיפור עקבי, ואלו הם:
זהו הבסיס למודל האינטגרטיבי לניהול סיכונים ברפואה: I.M.A.S.H, אותו פיתחה עו"ד אלונה סיגלר-הרכבי.
כל אחד מ-4 מרכיבים אלו הוא אפקטיבי בזכות עצמו, אך התיאום והשילוב ביניהם, באופן אינטגרטיבי מתואם ומחזורי, הוא בעל השפעה עוצמתית וייחודית – בבחינת השלם הגדול מסך חלקיו.
למידע נוסף אודות מגוון ההכשרות – לחצו כאן.
למידע נוסף אודות ייצוג – לחצו כאן.
עו"ד אלונה סיגלר-הרכבי, למעלה מ-20 שנות ניסיון בניהול סיכונים ברפואה, קידום בטיחות הטיפול, שיפור איכות במערכות בריאות, אחריות מקצועית ברפואה ואספקטים רבים ומגוונים נוספים, בתחום המדיקו-לגאלי.
