אירוע חריג ברפואה נחווה בדרך כלל כרעם ביום בהיר. מדובר באירוע בלתי צפוי ובלתי רצוי, המסתיים לעיתים בתוצאות קשות. על כן, אין זה מפתיע שרבים מאנשי הצוות וההנהלה נרתעים מהתמודדות עם אירועים חריגים ברפואה. חששות אלו הם טבעיים ושכיחים, אך חשוב שלא ניתן לחששות אלו לעצור אותנו, מלהתמודד באופן מיטבי עם האירועים החריגים ותוצאותיהם.
ניסיון של שנים בהתמודדות עם אירועים חריגים ברפואה ועם תוצאותיהם, מוכיח שניתן לעשות הרבה מאוד, על מנת להכין מבעוד מועד את הצוותים וההנהלות להתמודדות מיטבית עם אירוע רפואי חריג. התמודדות מיטבית עם אירוע חריג מתרכזת במזעור נזקיו של האירוע ובמקסום התועלת ממנו. הכנה זו דומה מאוד לאופן בו מכינים את הצוותים וההנהלות להתמודדות יעילה עם מצב חירום רפואי, חרף הקשיים והחששות הטבעיים, שמצב החירום מעורר. להלן מספר דוגמאות להכנת הצוותים וההנהלות להתמודדות מיטבית עם אירועים חריגים, במסגרת ניהול סיכונים:
התמודדות יעילה עם אירוע חריג ברפואה מתחילה, מטבע הדברים, קודם כל בדיווח על האירוע, בזמן אמת, בסמוך ככל האפשר להתרחשותו או גילויו. לתרבות הארגונית, לתגובות ההנהלה, ולניסיון העבר של הצוותים – השפעה מכרעת על הנכונות לדווח.
כמו בהתמודדות עם מצב חירום רפואי, כך גם בהתמודדות עם אירוע רפואי חריג – חשוב שתהיה תכנית התמודדות ערוכה ומפורטת – עשה ואל תעשה לאחר אירוע חריג. חשוב שתכנית זו תכלול גם טיפול ותמיכה בנפגע השני ובמעגל השלישי.
חשוב להבהיר לצוותים ולהנהלות את הציפיות מהם לאחר אירוע רפואי חריג, באופן ברור, חד משמעי ועקבי, ולהימנע ככל הניתן ממסרים כפולים – בעל פה או בהתנהגות.
הכשרות מודולריות, המבוססות על ניסיון בטיפול באירועים חריגים, הן אחת הדרכים החשובות ביותר להכנה מראש של הצוותים וההנהלות להתמודדות מיטבית עם אירועים חריגים. הכנה זו כוללת מתן כלים לצורך מזעור נזקים ומקסום התועלת, לאחר אירועים חריגים
אירוע רפואי חריג הא חלק בלתי נפרד משגרת העבודה בכל תחום. על כן ההתמודדות עם האירוע החריג צריכה לקבל מקום של כבוד בכל נוהל עבודה רלוונטי. למשל: ראוי שהנוהל המסדיר חלוקת תרופות, יכלול גם התייחסות לעשה ואל תעשה לאחר אירוע חריג בחלוקת תרופות. בזכות התייחסות כזו בתוך נוהל העבודה, תהיה לצוותים והנהלות תכנית עבודה ידועה מראש, אשר תחסוך שאלות, דילמות וזמן יקר, במהלך ההתמודדות עם האירוע החריג. .
חיזוק תפיסת התפקיד ועבודת הצוות, הן חלק חשוב מניהול הסיכונים ברפואה בכלל, ובמיוחד בהקשר של התמודדות מיטבית עם אירועים חריגים
מאירועים חריגים ניתן גם להפיק תועלת, אשר לעיתים, מגמדת את הנזק שנגרם בעקבותיהם. הבלטת התועלת והיתרונות שניתן להפיק מאירועים חריגים, בעיקר בטווח הארוך, מעודדת את הצוותים וההנהלות להשקיע בהתמודדות עם אירועים חריגם, חרף הקשיים והחששות.
האירועים הרפואיים החריגים שונים מאוד זה מזה. על כן, גם ההתמודדות עם כל אירוע חריג, צריכה להיות מותאמת לכל אירוע. למשל: הסדר של הפעולות הנדרשות לביצוע, עשוי להשתנות מאוד ממקרה למקרה. ניסיון לטפל בכל האירועים החריגים באופן זהה – ללא ביצוע ההתאמות הנדרשות – דומה לטיפול בכל המחלות בעזרת אותה תרופה, יעילה ככל שתהיה.
להלן דוגמאות שכיחות לפעולות אותן יש לשקול לאחר אירוע חריג ברפואה:
חושב מאוד לדווח על האירוע החריג, בסמוך ככל האפשר לקרות האירוע או לגילויו, על מנת למקסם את האפשרויות למזער נזקים ולמקסם את התועלת.
לא לשכוח לבדוק אם נדרש גם דיווח לגורמים שונים שמחוץ למוסד הרפואי, כגון: למשרד הבריאות ולמבטח. יש לתת את הדעת גם לעדכונו של המטופל ומשפחתו ביחס לאירוע.
תוך כדי ההתמודדות עם האירוע החריג, ובהקדם האפשרי, מאוד מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון מוכח בהתמודדות מיטבית עם אירועים חריגים ברפואה. התייעצות עם עורך דין לאחר אירוע רפואי חריג חסויה תחת חיסיון עורך דין – לקוח. לחיסיון זה יש יתרונות רבים. החיסיון מסייע לבחון באופן חופשי את האירוע החריג והשלכותיו, ולטפל בהם באופן יעיל ומהיר ככל האפשר
התמודדות עם אירוע חריג ברפואה, דומה להתמודדות עם קובייה הונגרית – לכל פעולה או הימנעות מפעולה, יש השלכות בחזיתות רבות, בטווח הקצר ובטווח הארוך. על מנת להתמודד עם אירוע חריג באופן מיטבי, מבלי לייצר בעיות חדשות, נדרשת פעילות אינטגרטיבית של אנשי מקצוע מתחומים שונים, המשתפים ביניהם פעולה ומתחשבים בתמונה הגדולה
למזער את נזקיו של המטופל המעורב באירוע החריג; למזער נזקים וסיכונים מיידים למטופלים נוספים; למזער נזקים תדמיתיים, תפעוליים ומשפטיים – למשל בדרך של השלמת הרשומה במידת הצורך, הכנה לתביעה עתידית ועוד
למזער את נזקיו של המטופל המעורב באירוע החריג; למזער נזקים וסיכונים מיידים למטופלים נוספים; למזער נזקים תדמיתיים, תפעוליים ומשפטיים – למשל בדרך של השלמת הרשומה במידת הצורך, הכנה לתביעה עתידית ועוד
חלק חשוב בטיפול בנפגע השני (אנשי הצוות וההנהלה המעורבים באירוע החריג) הוא לוודא שהם מקבלים ייעוץ וייצוג משפטי, לפני שהם מעידים בפני וועדות בדיקה, שיחות הבהרה ותשאולים למיניהם. הזכות לייעוץ ולייצוג היא זכות יסוד חשובה, אשר לרב ממומנת על ידי המעביד ו/או המבטח.
הניסיון מלמד שהטיפול בנפגע השני לאחר אירוע חריג, והעברת מסרים חיוביים ותומכים לכל המעגל השלישי (אנשי צוות והנהלה שלא היו מעורבים ישירות באירוע החריג אך מושפעים ממנו), חשובים מאוד לניהול סיכונים יעיל ברפואה, הן הפרואקטיבי והן הריאקטיבי
להפיק תובנות מהאירוע החריג; לבצע שינויים – במידת הצורך; לבצע התאמות במערך ההכשרות; לתעדף מחדש; להפגין מנהיגות, לתת דוגמא אישית ולחזק את התרבות הארגונית ועוד
התמודדות מיטבית עם אירועים חריגים ברפואה היא אחת משתי מטרות העל של המודל האינטגרטיבי לניהול סיכונים ברפואה. לצורך הגשמת מטרה זו פועל המודל באופן משולב, אינטגרטיבי, ב-4 תחומי פעילות: ייעוץ לניהול סיכונים פרואקטיבי והעברת הכשרות מודולריות – החיוניים לצורך הכנה מבעוד מועד של הצוותים וההנהלות, להתמודדות מיטבית עם האירועים החריגים כשהם קורים; ייעוץ לניהול סיכונים ריאקטיבי וייצוג משפטי של הנהלות ואנשי צוות – המסייעים למזעור הנזקים ומקסום התועלת בעקבות אירועים חריגים.
מומחית לאירועים חריגים וזקיפים ברפואה ולניהול סיכונים, בעלת משרד לייעוץ למוסדות וארגונים רפואיים - ציבוריים ופרטיים - ולאנשי צוות רפואה, סיעוד ופארא-רפואה.
עו"ד אלונה סיגלר-הרכבי, למעלה מ-20 שנות ניסיון בניהול סיכונים ברפואה, קידום בטיחות הטיפול, שיפור איכות במערכות בריאות, אחריות מקצועית ברפואה ואספקטים רבים ומגוונים נוספים, בתחום המדיקו-לגאלי.
