קיימת חשיבות גדולה בקיומם של נהלים. יחד עם זאת, חשוב לזכור, שרק נהלים המחוברים לעשייה בשטח ולתשתיות הקיימות, והמאזנים בין הצרכים השונים של המטופלים והמטפלים – רק נהלים כאלה יכולים לתרום לעשייה המקצועית, ולהגן על מי שפעל בהתאם להם.
בסיטואציה בה שיקולים דתיים מתנגשים בשיקולים רפואיים, במסגרת קבלת החלטות רפואיות,
מתחלקות הציפיות מהצוות המטפל לשני מישורים עיקריים, המגדירים את גבולות האחריות של הצוות המטפל:
1.1 .מבחן "החולה הסביר" – כמו בכל סיטואציה אחרת, גם כאן מוטלת על הצוות המטפל חובה למסור למטופל את כל המידע הרפואי הªחוץ לו באופן סביר לקבלת החלטה מדעת, לפי מבחן "החולה הסביר"
1.2 פירוט הסיכונים – חובת הגילוי של הצוות המטפל כוללת גם את יידוע המטופל בדבר הסיכונים הטמונים באי ההסכמה או הדחייה של מועד ההליך הרפואי המוצע.
1.3 מכתבי סיכום – במידת האפשר, כאשר מטופל מבקש להתייעץ עם גורם נוסף, לפני קבלת החלטה
על טיפול או בדיקה, מומלץ לתת בידיו מכתב סיכום, המפרט את מצבו הרפואי ואת ההמלצה
הטיפולית. כך יוכל המטופל להעביר מידע רפואי נכון ומדויק לאותו גורם עמו הוא מבקש
להתייעץ, בין שמדובר ברופא נוסף, מנהיג רוחני או כל אדם אחר. מכתבי סיכום כאלה יסייעו אף
למטופל עצמו בקבלת ההחלטה בעªיין הטיפול הרפואי, ויקשו עליו לטעון כי לא הוסבר לו או לא
הבין את מצבו ואת השלכות החלטתו
1.4 עדכון בהתפתחויות – חשוב לעדכן את המטופל בהתפתחויות במצבו. במידה וחל שינוי במצבו של
המטופל – לטובה או לרעה – חשוב לעדכן אותו בכך, ובהשלכות הרפואיות שיש למידע חדש זה על
מצבו הרפואי. יתכן ויהיה בכוחו של מידע חדש זה לשªות את מערך השיקולים של המטופל.
1.5 מניעת אי הבנות – כאשר נראה כי שיקולים בלתי רפואיים, משפיעים על קבלת ההחלטות של המטופל, מומלץ לשאול את המטופל מה הם השיקולים המונעים ממנו לקבל את המלצת הצוות המטפל. זאת על מנת לוודא שלא מדובר באי הבנה של מהות או מטרת הטיפול המוצע.
1.6 אין חובה למסור למטופל מידע דתי הרלוונטי לטיפול הרפואי – חובת הגילוי החלה על הצוות המטפל כוללת חובת מסירת מידע רפואי בלבד, ואינה חלה על מידע דתי הנוגע למגבלות ולציוויים דתיים. אין זה מחובתו או תפקידו של צוות מטפל לייעץ למטופלים בדבר ציוויים ומגבלות דתיות.
1.7 יש חובה למסור מידע רפואי המותאם למגבלות הדתיות של המטופל – כאשר מטופל מבקש מיוזמתו שלו, לקבל מהרופא מידע המותאם למאפייניו הדתיים – במצב כזה על הרופא לגלות למטופל מידע כזה. במקרה כזה על הרופא מוטלת חובה לגלות, כמענה לשאלות המטופל, את המידע הספציפי הרלוונטי עבורו, בהתאם לבקשתו. לדוגמא: מטופלת המבקשת לברר, כיצד ניתן לסיים את בירור מצבו של העובר לפני שיעברו 120 ימי הריון, לאור מגבלות דתיות אותן היא מבקשת לכבד. על המטופלת ליזום, לשאול ולבקש זאת מהרופא המטפל. רופא מטפל שנשאל והתבקש כאמור, יפרט בפני המטופלת את האפשרויות הרפואיות העומדות לרשותה, במסגרות הטיפול השונות
1.8 יחס אישי ולא עדתי – בכל הנוגע למתן מידע ולשיקולים שאינם רפואיים, כגון שיקולים דתיים, אין להתייחס למטופלים באופן סטריאוטיפי על פי עדה, מקום ישוב, צורת לבוש או נסיבות אחרות. יש להתייחס לכל מטופל באופן אישי, לתת מידע ולברר את העדפותיו האישיות.
1.9 תיעוד ברשומה – במצבים כאלה, בהם מושפעות החלטותיו של המטופל משיקולים שאינם רפואיים, חשוב במיוחד לתעד ברשומה את השיחות שנעשו עם המטופל ומלוויו, את שיקוליו של המטופל ואת השפעת כל אלו על לוחות הזמנים של הטיפול.
2.1 מתן טיפול רפואי מיטבי תחת אילוצים – בכל מצב, על הצוות המטפל לתת למטופל את הטיפול המיטבי שניתן לתת בנסיבות. לדוגמא: בשעה שהמטופל נועץ טלפונית עם מנהיג רוחני, הצוות מתחיל בהכנות העברת המטופל לחדר ניתוח, על מנת לצמצם עד כמה שאפשר את העיכוב.
2.2 בירור גבולות המגבלות והאיסורים – בכל מצב בו מעלה המטופל איסורים ומגבלות משיקולים שאינם רפואיים, כגון שיקולים דתיים, יש לחדד עמו את גבולות האיסורים הללו, על מנת שניתן יהיה לתת טיפול מיטבי תחת המגבלות. לדוגמא: מטופלת המסרבת לבדיקה פנימית על יד רופא גבר, אך מוכנה שינתח אותה בניתוח קיסרי.
2.3 מדיניות הדלת הפתוחה – חשוב לתת למטופלים את ההרגשה שהם יכולים לשוב ולשאול או לשנות את דעתם בכל שלב, וכי הצוות תמיד יעשה עבורם את המיטב.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
מומחית לאירועים חריגים וזקיפים ברפואה ולניהול סיכונים, בעלת משרד לייעוץ למוסדות וארגונים רפואיים - ציבוריים ופרטיים - ולאנשי צוות רפואה, סיעוד ופארא-רפואה.
עו"ד אלונה סיגלר-הרכבי, למעלה מ-20 שנות ניסיון בניהול סיכונים ברפואה, קידום בטיחות הטיפול, שיפור איכות במערכות בריאות, אחריות מקצועית ברפואה ואספקטים רבים ומגוונים נוספים, בתחום המדיקו-לגאלי.
