אלו הם הנזקים השכיחים ביותר לאחר אירוע רפואי חריג, אותם ניתן בדרך כלל למזער, בעבודה נכונה הנעשית בזמן:
מזעור נזקים רפואיים למטופל: מזעור נזקיו הרפואיים של המטופל המעורב באירוע חריג, הוא המטרה הראשונה אחרי אירוע חריג. דיווח מידי על האירוע הוא חשוב ביותר, כיוון שהוא מאפשר, בין היתר, גיוס של משאבים וכוחות לטיפול מיטבי במטופל שנפגע. זהו האינטרס החשוב ביותר לאחר אירוע חריג, והוא משותף למטופלים ומשפחותיהם, למטפלים ולמוסדות הרפואיים. המטפלים המעורבים באירוע חריג חשים הקלה עצומה, כאשר המטופל זוכה לטיפול מיטבי לאחר אירוע חריג ונזקיו ממוזערים, עד כמה שאפשר.
מזעור נזקים מיידים למטופלים נוספים: לעיתים הגורם לאירוע החריג, עלול להכפיל עצמו במהירות, ולפגוע במטופלים נוספים בטווח המיידי. למשל: מכשור רפואי בלתי תקין כגון מד לחץ דם המציג מדדי לחץ דם בלתי נכונים; תרופה שגויה שהגיעה למחלקה בטעות; גורמים מזהמים; תשתית בלתי תקינה כגון מעקה בלתי יציב, וכדומה. במצבים בהם יש חשד לכך שהאירוע החריג נבע מגורם שעלול להכפיל עצמו בזמן הקרוב, חשוב מאוד להרחיקו מיד מהמטופלים, על מנת למנוע את התרחבות הנזקים.
מזעור נזקים למטפלים – לנפגע השני ולמעגל השלישי: הנפגע השני הוא איש צוות שהיה מעורב ישירות באירוע החריג. המעגל השלישי הוא מעגל רחב מאוד של אנשי צוות רבים ואנשי הנהלה, שלא היו מעורבים ישירות באירוע החריג, אך מבינים שאירוע חריג דומה עלול לקרות גם להם. לכל תגובה (או העדר תגובה) של ההנהלה, לאחר אירוע חריג, יש השפעה מרחיקת לכת ונמשכת – על המוטיבציה, המורל, תפיסת התפקיד, עבודת הצוות וכו' – של המעגל השלישי, כלומר על מעגל רחב של אנשי צוות והנהלה. להחלטות ניהוליות המתקבלות לאחר אירע חריג יש השפעות מרחיקות לכת – לטוב ולרע – על הלך הרוח של המעגל השלישי ועל התרבות הארגונית כולה. יש בכוחן של החלטות אלו למזער את נזקי האירוע החריג והשלכותיו על אנשי הצוות, אך הן עלולות גם חלילה להחריף אותם.
מזעור נזקים תדמיתיים: התנהלות נכונה, רגועה ומתואמת לאחר אירוע חריג, עשויה לצמצם את הנזקים התדמיתיים שעלולים להיגרם למוסד הרפואי, מול המטופל ומשפחתו, בתקשורת הארצית, הרשתות החברתיות, וכו'. בנוסף, קיימות לא מעט הזדמנויות לאחר אירועים חריגים בהם יכול מוסד רפואי לא רק לצמצם נזקים תדמיתיים, אלא אף לצבור רווחים תדמיתיים, הודות להתנהלות נכונה ותיעדוף ראוי של יעדים.
מזעור נזקים תפעוליים: אירוע חריג עלול לגרור אחריו נזקים תפעוליים רבים, כגון: עיכובים או עצירה של טיפולים ותהליכים במוסד הרפואי, בשל חששות בלתי מוצדקים, או מאזן שיקולים מוטה. דוגמא נוספת: מסקנות גורפות ונחפזות המוסקות מאירוע חריג, עלולות לגרום ליותר שיבושים וקלקולים מאשר לתועלת. על מנת להימנע מזנקים שכיחים אלו, חשוב לראות את התמונה הגדולה, ולהתחשב במקביל במספר חזיתות ובצרכים מערכתיים שונים ואפילו סותרים.
מזעור נזקים משפטיים: הכנה לקראת תביעה עתידית ולקראת הליכים משפטיים אחרים, ומתן ייצוג מקצועי לאנשי הצוות וההנהלה, משפרים פלאים את יכולת ההגנה וההתמודדות המשפטית של כל אנשי הצוות המעורבים, ההנהלה והמוסד הרפואי כולו. זאת בתנאי כמובן, שההכנה נעשית בזמן, באופן מקצועי ומתואם, ולוקחת בחשבון את כל החזיתות המשפטיות, ולא רק אחת מהן.
מזעור נזקים כלכליים: מזעור הנזקים הללו – הרפואיים, התפעוליים, התדמיתיים, המשפטיים וכו' – מבטיח לרוב גם חיסכון משמעותי בעלויות, ומזעור הפגיעה בהכנסות.
האירוע החריג:
ראובן מאושפז לאחר ניתוח אלקטיבי. פחות מיממה לאחר הניתוח, על התפר שבין משמרת ערב למשמרת לילה, החל מצבו להתדרדר באופן פתאומי ולא צפוי, ובוצעה בו החייאה ממושכת. לאחר יומיים במצב קשה ראובן נפטר.
לאחר האירוע החריג התברר:
ברשומה חסרים פרטים רבים הנוגעים למצבו של ראובן ז"ל סביב מועד ההתדרדרות, וחסרים פרטים חשובים הנוגעים להחייאה. צוות משמרת הערב הניח שצוות הלילה יערוך את הרישום, ואילו צוות הלילה הניח שדווקא צוות הערב יבצע את הרישום הנדרש.
בעקבות האירוע החריג:
בסמוך לאחר הפטירה, הבטיחה הנהלת בית החולים למשפחתו של ראובן ז"ל כי נסיבות המקרה יבדקו. בהמשך הודיעה הנהלת בית החולים למשפחה, שלא נערכה בדיקה של נסיבות המקרה. משפחתו של ראובן ז"ל הגישה תלונה למשרד הבריאות, אשר החליט על הקמת וועדת בדיקה מטעמו, לבחינת נסיבות המקרה.משפחתו של ראובן ז"ל הגישה גם תביעה לבית המשפט, בטענה לרשלנות מקצועית מצד בית החולים ותביעה לפיצוי כספי. במסגרת וועדת הבדיקה מטעם משרד הבריאות ובמסגרת תיק התביעה, נדרש בית החולים למסור פרטים אודות האירוע וכן נדרש להצהיר ולהעיד אודות השאלה: האם בוצע בבית החולים בירור פנימי אודות נסיבות האירוע או לא?
*כל הדוגמאות הן בהשראת אירועים חריגים ברפואה, שאירעו בישראל בשנים האחרונות, כל הפרטים המזהים הושמטו או שונו
כמו לפתור קובייה הונגרית: טיפול באירוע חריג ובנזקיו מזכיר ניסיון לפתור קובייה הונגרית, כיוון שלכל פעולה ולכל החלטה שלא לפעול, יש השפעות ותוצאות במישורים שונים. ניסיון לפתור תוצאות אלו במסגרת עשייה אופן סגמנטלית צרה – להבדיל מעשייה אינטגרטיבית – גורר תוצאות בלתי רצויות נוספות המצריכות גם הן טיפול, לפעמים לאורך חודשים ושנים לאחר האירוע החריג.
עשייה אינטגרטיבית: המארג המורכב של נזקים, השלכות והשפעות, הנובעים מאירוע רפואי חריג, מחייב עשייה אינטגרטיבית. כלומר, התמודדות אפקטיבית עם אירוע חריג ותוצאותיו מחייבת עשייה הכוללת ראיית התמונה הגדולה, עבודה במספר חזיתות במקביל, ביצוע תיעדוף, שימוש באיזונים ובלמים, הימנעות מתיקון יתר או תיקון מהיר מידי, תיזמון פעולות באופן ראוי, התחשבות בטווח הקצר וגם בטווח הארוך, וכדומה.
התמודדות מולטי-דיסציפלינארית: כמעט לכל אירוע חריג יש שורשים או השלכות בדיסציפלינות שונות. לדוגמא: לרוב הטעויות בתרופות יש קשר לרפואה, לסיעוד, לרוקחות, לרכש, לניהול, לרגולציה ומשפט ועוד. על כן, לעתים קרובות על מנת לנתח אתגר באופן מעמיק ולמצוא לו פתרון שיהיה גם מעשי ויעיל, נדרשת עבודת צוות מולטי-דיסציפלינארי ועשייה אינטגרטיבית.
דיווח מהיר וטיפול מידי: ככל שהאירוע החריג מדווח מוקדם יותר ומטופל בסמוך להתרחשותו, כך גדלים הסיכויים להצליח, למזער את הנזקים הכרוכים בו ולמקסם את התועלות שניתן להפיק בהשראתו.
ההתייעצות עם עורך דין לאחר אירוע חריג חסויה תחת חיסיון עורך דין-לקוח:
לייעוץ עם עורך דין, החסוי תחת חיסיון עו"ד-לקוח יתרונות רבים לאחר אירוע רפואי חריג, המאפשרים לרדת לשורש הבעיה ולטפל בה, ובנזקים השונים, באופן יעיל וממוקד.
מזעור נזקים הוא אחד מ-2 היעדים של המודל האינטגרטיבי, הנגזרים ממטרתו העיקרית השנייה של המודל: התמודדות אפקטיבית עם אירועים חריגים ברפואה. היעד השני הנגזר ממטרה זו הוא מקסום התועלת מאירועים רפואיים חריגים.
למודל 4 תחומי פעילות הפועלים באופן אינטגרטיבי, משלב:
יעד זה של המודל – מזעור נזקים, מושג בעיקר הודות לשני תחומי הפעילות האחרונים: ייעוץ ריאקטיבי וייצוג הנהלות ואנשי צוות. יחד עם זאת, יתרונו הייחודי של המודל הוא בהיותו אינטגרטיבי, דהיינו פועל בשילוב, של כל 4 תחומי הפעילות, באופן מחזורי. כל מידע וכל תובנה המופקים במסגרת כל אחד מ-4 תחומי הפעילות של המודל, מוטמעים ומיושמים מיד בכל 4 תחומי הפעילות, לטובת השגת כל יעדיו ומטרותיו של המודל, בתהליך רצוף ועקבי של שיפור מתמיד. באופן זה, גם פעילויות הנעשות למניעת אירועים חריגים, כגון: ייעוץ לניהול סיכונים פרואקטיבי, והעברת הכשרות מודולאריות, מנוצלות מראש גם להכנת השטח והנהלה להתמודדות אופטימלית עם אירועים חריגים. הכנה זו משפרת לעין שיעור את יכולתם של הצוותים וההנהלות להתחיל במזעור הנזקים והפקת הלקחים ותובנות, בזמן אמת, מיד לאחר קרות האירוע החריג או מיד לאחר גילויו, ובכך להתמודד עם האירוע החריג והשלכותיו באופן אפקטיבי.
עו"ד אלונה סיגלר-הרכבי, למעלה מ-20 שנות ניסיון בניהול סיכונים ברפואה, קידום בטיחות הטיפול, שיפור איכות במערכות בריאות, אחריות מקצועית ברפואה ואספקטים רבים ומגוונים נוספים, בתחום המדיקו-לגאלי.
