אירועים רפואיים חריגים הם חלק משגרת עבודתם של כל המוסדות הרפואיים. לאירועים רפואיים חריגים השפעות רבות ונמשכות, על המטופלים ומשפחותיהם, וגם על הצוותים המטפלים וההנהלות – שהם הנפגע השני והמעגל השלישי. על כן, לטובת כל המעורבים בטיפול הרפואי – מטופלים ומטפלים כאחד – חשוב וגם משתלם מכל הבחינות, לעשות כל מאמץ אפשרי, כך שימנעו כמה שיותר אירועים רפואיים חריגים. ניתן למנוע אירועים חריגים ולמזער את הנזקים שהם גורמים, בעזרת פעולות של ניהול סיכונים פרואקטיבי שניתן לעשות עוד היום, תוך שימוש בכלים שיעילותם הוכחה.
צוותים מטפלים הם הראשונים לדעת:
גרם של מניעה עדיף על קילוגרם של ריפוי.
מניעת אירועים רפואיים חריגים היא מטרת העל והחזון של ניהול הסיכונים הפרואקטיבי. מניעתם של האירועים החריגים של מחר, תלויה בעבודה שתעשה עוד היום. אחד הכלים המוכחים למניעת אירועים חריגים הוא הסקת מסקנות אופרטיביות מאירועים חריגים ומכמעט אירועים חריגים שכבר התרחשו.
חשוב לזכור -אין כל סיבה שתגבילו את עצמכם להסקת מסקנות אופרטיביות מאירועים חריגים שקרו במוסד הרפואי שלכם דווקא. הכי משתלם, וחוסך שכר לימוד יקר, הוא הלימוד מאירועי עבר של מוסדות רפואיים אחרים.
ניהול סיכונים פרואקטיבי הוא חלק בלתי נפרד מהמקצוענות של כל מקצועות הרפואה, הסיעוד והפארא-רפואה, הן בעבודה השוטפת והן בניהול. עיקר העשייה הפרואקטיבית בניהול סיכונים מתבססת על ניצול הניסיון והידע הנצבר בארץ ובעולם, לצורך ביצוע אופטימיזציה – של תהליכי עבודה, הובלת מדיניות, בניית הדרכות ובקרות, ייזום שינויים ועוד. אי אפשר להימנע לחלוטין מסיכונים בתחום הרפואי, אבל אפשר לצמצם אותם משמעותית, כשמנהלים אותם נכון. ניהול רפואי/סיעודי/פארא-רפואי, המסתמך בעיקר על תגובות מתגוננות לאירועים חריגים, כאשר הם מתרחשים – כפי שהיה נהוג בעבר – כבר אינו נחשב למקצועי ואינו רלוונטי עוד.
העולם הדיגיטלי בו אנו חיים ועובדים, הוא עולם דינאמי, בו מתחוללים שינויים עמוקים ומהירים בתרבות החיים, העבודה והצריכה. השינוי המשמעותי ביותר בעולם הדיגיטלי נוגע לתחום המידע: מידע רב ומגוון מופץ מהר ובהיקף רחב, הציבור מצפה לשקיפות, וצרכנים מבצעים השוואות בין ספקי שירות שונים. ומה עם פרטיות, סודיות, חיסיון? גם אלו לא מה שהיו פעם. שינויים מהותיים אלו הופכים את עולם הרפואה כיום לשקוף ותחרותי יותר מאי פעם. מציאות זו, מגדילה ומעצימה עוד יותר את השפעותיהם השליליות של אירועים חריגים ברפואה על המוסדות הרפואיים. מוסדות רפואיים שאינם מתמודדים באופן שוטף ויעיל עם האירועים החריגים המתרחשים אצלם – סופגים נזקים כלכליים, משפטיים, תדמיתיים מורליים ועוד. ארגונים רפואיים שאינם מתאימים עצמם למציאות המשתנה בתחום זה נשארים מאחור.
הצו הראשון והקדום ברפואה הוא כידוע – "ראשית אל תזיקו". כללי האתיקה המקצועית של הרפואה, הסיעוד והמקצועות הפארא רפואיים בישראל, כוללים התייחסות מפורשת לנושא של מניעת אירועים רפואיים חריגים, והתמודדות עימם, כשהם מתרחשים.
דוגמאות:
ברפואה: הקוד האתי של הסתדרות הרופאים בישראל, על נוסחיו לאורך השנים, וכן ניירות עמדה שונים של ההסתדרות הרפואית בישראל, מתייחסים לנושא זה בשני מישורים:
בסיעוד: הקוד האתי של הסתדרות האחיות והאחים בישראל משנת 2018, כולל התייחסות מפורשת לאיכות ובטיחות: החובה להתעדכן ולשפר כישורים מקצועיים באופן שוטף, החובה להיות שותפים בהבטחת איכות הטיפול ובקביעת תקני עשייה בקרה ושיפור וכדומה.
ברוקחות: הקוד האתי של ארגון הרוקחות בישראל כולל גם הוא התייחסות מפורשת לנושא איכות ובטיחות כחלק מהאתיקה המקצועית, ועל מחויבויותיהם של הרוקחים הגזרות מכך: על הרוקח לשמור ולפתח ידע וכישורים מקצועיים ברמה גבוהה ולהתעדכן באופן שוטף בכל הקשור למידע המקצועי בנושאים הרלבנטיים לתחום פעילותו, על הרוקח להבטיח מיומנות גבוהה בכל שירות מקצועי שניתן, וזאת על ידי שימוש במידע עדכני ומבוסס – ראיות, על הרוקח להשתלם ולהרחיב את הידע שלו באופן שוטף בתחום בו הוא עוסק, לבדוק ולבקר את פעילותו המקצועית. וכדומה.
יותר ויותר מוסדות רפואיים, קטנים כגדולים, בארץ ובעולם, רואים בניהול סיכונים פרואקטיבי, כלי עבודה יעיל וחיוני לכל מוסד. מטרתו של ניהול הסיכונים הפרואקטיבי היא בראש ובראשונה למנוע חלק ניכר מהאירועים החריגים ברפואה, כלומר להפחית פגיעה במטופלים ומטפלים, וכפועל יוצא מכך לצמצם את הנזקים הכרוכים בהם: נזקים כלכליים ישירים ונזקים כלכליים עקיפים ונמשכים. אין ספק שהדרך היעילה ביותר והמשתלמת ביותר לצמצום נזקיהם ועלותם של אירועים חריגים, היא מלכתחילה למנוע כמה שיותר אירועים חריגים. את אחת הראיות לכדאיותו הכלכלית של ניהול סיכונים פרואקטיבי ניתן למצוא בעובדה, שמבטחים מנקדים, מתגמלים ומעודדים פעילות פרואקטיבית, אצל מבוטחיהם.
ניהול סיכונים פרואקטיבי יעיל, מצריך ראיה פנורמית, עשייה אינטגרטיבית, ניסיון רב ומגוון, חזון, עבודת צוות, הבנת השלם אל מול סך חלקיו, הפרדת העיקר מהתפל ועוד ועוד. ניהול סיכונים מקטעי (סגמנטלי) , המבוסס על ראיה צרה וקצרת טווח, יוצר לעיתים קרובות יותר בעיות מפתרונות. עולם המשפט בכלל ופסקי דין העוסקים באחריות מקצועית ברפואה בפרט, אף הם מקור ללימוד, להשראה ולמינוף ניהול הסיכונים הפרואקטיבי. לא רק במובן של "כזה ראה וקדש", אלא בעיקר כמקור השראה להרחבת הפרספקטיבה.
הניסיון המצטבר מוכיח כי יש בידם של ארגונים רפואיים לסוגיהם לעשות הרבה, למען שיפור איכות הרפואה ובטיחות הטיפול. שיפורים אלו – המושגים בעזרת עבודה שיטתית ונמשכת – מבטיחים צמצום משמעותי של מספרם וחומרתם של אירועים רפואיים חריגים.
מטבע הדברים, בין ניהול הסיכונים הפרואקטיבי לניהול הסיכונים הריאקטיבי, קיים קשר הדוק, הם משפיעים זה על זה ומשלימים זה את זה, במעגל אין סופי של שיפור מתמיד.
לקבלת ייעוץ הנהנה מחיסיון עו"ד-לקוח יתרונות ברורים ומשמעותיים רבים.
הייעוץ הניתן ע"י עו"ד אלונה סיגלר-הרכבי, חסוי תחת חיסיון עו"ד-לקוח, המקל על איתור מבעוד מועד של נקודת תורפה וטיפול מקדים בהם.
מדובר בדוגמאות בלבד, כל תכנית ייעוץ מותאמת לצרכי המחלקה הרפואית או המוסד הרפואי.
עו"ד אלונה סיגלר-הרכבי, למעלה מ-20 שנות ניסיון בניהול סיכונים ברפואה, קידום בטיחות הטיפול, שיפור איכות במערכות בריאות, אחריות מקצועית ברפואה ואספקטים רבים ומגוונים נוספים, בתחום המדיקו-לגאלי.
